כשטיבקו מזנק לטור העולמי, יש סיבה לחגיגה – ולהרהור

כשטיבקו מזנק לטור העולמי, יש סיבה לחגיגה – ולהרהור


רייצ’ל הדרמן הייתה אחת הנשים הראשונות שניהלו נבחרת גברים במירוץ WorldTour כשזינקה מאחורי ההגה במהדורת 2014 של מילאנו-סן רמו. כבר שלוש שנים שהיא מנהלת ספורט של קבוצת הנשים האמריקאית Tibco-Silicon Valley Bank, קבוצה שעולה לרמה של WorldTour בשנת 2022. לקראת אותה עונת אבן דרך, תפסתי את הדרמן – אחת מחלוצות הספורט – בתקופה שבה ההתפתחויות ברכיבת אופניים נשים נעות במהירות.

“זו הייתה ההחלטה הברורה של הקבוצה להגיש בקשה לרישיון WorldTour”, אומר הדרמן ל-CyclingTips. “זה השלב הבא בפיתוח שלנו. התחלנו כצוות חנות אופניים מקומי מפאלו אלטו, קליפורניה ב-2004 ומאז גדלנו בהתמדה”.

לקבוצה האמריקאית הייתה עונה בה היא רצה הרבה באירופה בגלל ביטולים הקשורים ל-COVID בארה”ב וקנדה. להיות חלק מ-UCI Women’s WorldTour בשנה הבאה פירושו ש-Tibco-SVB ירכב עוד יותר על מירוצים אירופיים, אם כי ב-WorldTour לנשים, השתתפות במירוצי WorldTour אינה חובה כמו של קבוצות WorldTour לגברים.

“עדיין יש לנו בסיס ספונסרים חשוב בצפון אמריקה אז [racing in the US is] עדיין חשוב מאוד עבורנו”, אומר הדרמן כשנשאל אם הקבוצה תתרוץ באירופה במשרה מלאה. “אנחנו עדיין נרוץ במרוץ של המדינה ונרוץ בתוכנית מלאה באירופה. חילקנו את המשאבים והרוכבים. נתמקד גם בדברים כמו מרוצי חצץ בארה”ב ולוח שנה חלופי. אנחנו כבר מעורבים בזה ונמשיך להיות מה שחשוב לנותני החסות שלנו”.

ל-Tibco-SVB יש מומחי כביש, חצץ וסייקלוקרוס בצוות. האופי המעורב הזה של צוותים הפך להתפתחות ברורה בשנים האחרונות.

“חלק מהרוכבים שלנו יתמקדו אך ורק בכביש אבל חלק מהרוכבים יעשו גם את סצנת הכביש וגם את סצנת החצץ או ירכבו בסייקלוקרוס”, אומר הדרמן. “אני חושב שזה איזון טוב שיש בקבוצה. זה הפך להיות הרבה יותר נפוץ לשלב דיסציפלינות. כשרצתי, עשיתי קצת ‘קרוס’ אבל הייתי מת אחרון אבל עכשיו אתה רואה רוכבים תחרותיים במגוון תחומים. הרוכבים הופכים להיות יותר אופניים”.

קריסטן פוקנר זוכה בשלב הפתיחה של סיור נורבגיה 2021.

בתור אחת מ-15 הקבוצות המובילות בדירוג UCI קיבלה Tibco-SVB הזמנות לרבים מהמירוצים הגדולים ביותר בלוח השנה של 2021 כמו פריז-רובה, סיור פלנדריה, הג’ירו רוזה, סיור הנשים וליאז’-בסטון-ליאז’ . קריסטן פוקנר הייתה הרוכבת המצליחה ביותר של הקבוצה. לורן סטפנס זכתה בתואר האמריקאי ורוניקה אוורס נהנתה מהופעה פורצת דרך עם מקום חמישי בטור דה ל’ארדש.

להדרמן ולמנהלת הצוות, לינדה ג’קסון, יש עין חדה באיתור כישרונות חדשים בארה”ב, שלאחר מכן ממשיכים להצליח במירוצי אירופה.

“עם COVID-19 לא היו הרבה מרוצים בארה”ב בשנתיים האחרונות”, אומר הדרמן. “קריסטן בדיוק אמרה שהיא רוצה לעלות על האופניים שלה בקיץ שעבר והזמנו אותה לארדש [where she won a stage]. למדתי איתה במיוחד לעולם לא לומר אף פעם, לא לומר את הקפיצה [to Europe] גדול מדי.

“לורוניקה אוורס יש סיפור דומה. לא היו הרבה מירוצים בארה”ב לפרוח בהם אז אתה מסתכל על תמונות מצב של כישרון. הכרתי את מהלך התחרות של השנה [where Ewers won bronze] ואז אתה יודע שזו לא תוצאה מזעזעת. מנהל קבוצת המועדון שלה היה רוכב טיבקו לשעבר והכיר את לינדה. ביקשנו ממנה לומר אם ורוניקה היא העסקה האמיתית ולתת לנו תמונה מציאותית”.

זה לא צעד קל ממירוץ אמריקאי למירוצים אירופיים אבל להדרמן יש ניסיון בהדרכת נשים להצלחה בפלוטון האירופי. לאחר שהתחרתה הן במדינה והן באירופה בעצמה, היא מכירה את ההבדלים הגדולים ביותר.

“עבור רוכבים אמריקאים זה הכבישים; הם רבע מהרוחב ממה שהם בארה”ב והפלוטונים גדולים פי שניים”, היא מסבירה. “בארה”ב אתה יכול לרכוב מחוץ לפלוטון אם אתה טוב ולהגיע לחזית.

“[In Europe] אתה צריך ללמוד את המיומנות של רכיבה בחבורה גדולה. צריך גם קצת אומץ, במיוחד לרוכבים שלא גדלו על אופניים כמו ההולנדים. אתה צריך ללמוד את המיומנות הזו בגיל שבו אתה חכם מספיק כדי לדעת שאם אתה הולך ליפול זה כואב. כשאתה בן שמונה אתה נופל וקופץ בחזרה ועושה את זה שוב. ואתה שוכח שזה כואב. ברגע שאתה מבוגר יותר, יש יותר עצבנות תת-מודעת ואתה יותר מאופק.

“אחד האתגרים הראשונים הגדולים שמגיעים לאירופה הוא להיות חסר פחד יותר.”

רייצ’ל הדרמן (מימין) לפני תחילת ה-Spar Omloop van het Hageland 2020.

הדרמן היא אחת ממנהלות הספורט הוותיקות ביותר בפלוטון הנשים; סצנה שנשלטה על ידי מנהלי ספורט גברים עד לפני כמה שנים. עם הזרם הנוכחי של נשים חדשות במושב הנהג, כמו אנה ואן דר ברגן (SD Worx), Jolien d’Hoore (NXTG Racing), וג’וליה סוק (Drops-Le Col), נראה שיש ביקוש לספורט נשי מנהלות של קבוצות נשים.

“כבר הייתי רגיל להיות בסביבה הנשלטת על ידי גברים בהיותי מהנדס לפני שהתחלתי לרכב על אופניים”, אומר הדרמן. “גם זה משתנה עכשיו. אולי אם הייתי חוזר לאוניברסיטה היה אחוז גבוה יותר של סטודנטיות להנדסה. המקצוע האהוב עליי תמיד היה פיזיקה וזה לא היה נורמלי לבנות”, היא מוסיפה בצחוק.

“לנשים יש פרספקטיבה או גישה אחרת, אבל בעיני זה יותר עניין של אישיות מאשר עניין של גבר-נקבה”, ממשיכה הדרמן. “הייתי ניגש למירוץ בצורה שונה מהנדריק רדנט ב-UHC אבל גם אחרת מג’ורג’יה ברונזיני או אינה טאוטנברג. אנחנו נשים אבל לא כולם אותו הדבר, כמו שכל הבמאים הגברים הם לא אותה אישיות”.

הדרמן עצמה תהיה פחות באירופה בעונה הבאה. בנה סיליאן מגיע לארבע וצריך ללכת לבית הספר. הקבוצה האמריקאית מחפשת מנהל ספורטיבי חדש אך פועלת לפי הפילוסופיה שלה במציאת הדמות הנכונה; לא אישה ספציפית.

“זה צריך להיות האדם הנכון והאם מנהל הספורט החדש שלנו הוא גבר או אישה זה לא חשוב. אנחנו מתרגלים את מה שאנחנו מטיפים. אנחנו אומרים שנשים יכולות לעשות מה שגברים יכולים אבל זה גם הפוך. גם גברים יכולים להנחות נבחרת נשים”.

הדרמן בן ה-48 כיום, יליד בריטניה, הוא אדם צנוע. היא לא מופיעה כמי שרוצה לעמוד באור הזרקורים. היא כולה על רוח הצוות בין הרוכבים שלה, אבל גם כמנהלת ספורט. כשהיא נשאלת מהם הצדדים החזקים שלה, היא מהססת.

“אני חושבת שניסיון ואמפתיה הם הצד החזק שלי”, היא אומרת. “כמו כן, תובענות. אני ממציא כאן מילה. אני בקשר לצוות. אני מצפה מרוכבים לעקוב אחר תוכנית הקבוצה ולא לפעול כיחידים. בתור בית אתה מקריב את הסיכויים שלך וזה קשה.

“אני יודע מה אני מבקש מרוכבים כי הייתי שם. עזרתי לאחרים לזכות במדליות באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים בעצמי. אני גם רואה מה מביאות ביתיות לצוות. רוכבות כמו כריסטין מג’רוס ולורטה הנסון עשו קריירה מלהיות בית. אחד הכישורים של מנהל ספורט הוא לראות את זה, לראות מה בעצם קורה במירוץ ומה הייתה התרומה של כולם”.

גולת הכותרת של הדרמן בקריירה סובבת סביב דוגמה לעבודת צוות ולא סביב התוצאה הגדולה ביותר של הקבוצה בכל הזמנים.

“היו לנו 1-2-3 ואת שלושת הרוכבים האחרונים ברשימת התוצאות בשלב האחרון של סיור הגילה לפני כמה שנים”, היא אומרת. “השלושה הראשונים מעבר לקו חזרו לקו הסיום די הרבה אחרי שסיימו את עצמם כדי לעודד את השלושה האחרים האלה. הם היו השלושה שהקימו את סוויפ הפודיום. אני חושב שאתה צודק באמירה שזה מגלם את פילוסופיית הצוות שלנו. זה הרגיש כאילו לימדתי אותם היטב להיות שם אחד בשביל השני. הייתה עבודת צוות והערכה.

“מההתחלה כשהתחלתי לביים, רציתי את כל הצוות על הפודיום אז כולם הבינו שהם אפשרו את זה. כשאני מדבר עם רוכבים חדשים, אני בדרך כלל שואל אותם מה היה המירוץ האהוב עליהם, ואני מחפש לראות אם יש להם סיפור על איך הצוות הצליח ולא על איך הם הצליחו. זה פוסל רוכבים מסוימים ואמרתי לרוכבים האלה שזה בסדר להיות הרוכב הזה אבל אל תחתום בקבוצה כמו שלנו. אם אני רואה שבמרוץ הראשון אתה רוכב רק בשביל עצמך, אני פשוט לא רוצה אותך יותר בצוות”.

בעונה הבאה הדרמן מחפש קבוצה של 13 עד 14 רוכבים. ורוניקה אוורס נכנסה לסיפון עם חוזה לשנתיים, אך הארכות חוזה אחרות ורוכבים חדשים עדיין לא פורסמו ברבים.

“תמיד חיפשנו רוכבים שהם רוכבים גדולים ואנשים טובים”, אומר הדרמן. “לכל כך הרבה מהרוכבים שלנו יש סיפורים מעבר לרכיבה על אופניים. זה אולי משהו שהופך אותם לרוכבי אופניים טובים יותר.

“אני זוכר שהייתי בטיול בנבחרת כשהייתי בתחילת הקריירה שלי. רוכב שהגיע ישר מבית הספר התלונן שזה כל כך קשה. זה אמר לה שזה חיים מדהימים כשאנחנו באיטליה למירוץ גדול, כי בדיוק באתי מהעבודה ההנדסית הזו. לאחר שעשיתי משהו מחוץ לרכיבה על אופניים נותן לך את הפרספקטיבה הזו ונותן לך תחושת הערכה”.

בהיותה חלק מקבוצות הגברים והנשים של UHC וכעת Tibco-SVB, הדרמן רואה את ההתפתחות של רכיבת אופניים לנשים ממושב בשורה הראשונה. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים קיבלו שכר מינימום. לרוכבים יש כעת גם אפשרות לצאת לחופשת הריון. עוד ועוד מירוצים חדשים נוספו ללוח השנה עם פריז-רובה והטור דה פראנס פם התוספות החדשות הבולטות ביותר. יש עוד הרבה מה לעשות אבל הדרמן מזהיר שלא ללכת מהר מדי.

“אני ריאליסטית בכל הנוגע להתפתחות רכיבת אופניים לנשים”, היא אומרת. “תמיד הייתי בסביבות הנשלטות על ידי גברים. אני ריאליסטית אבל אני לא רוצה להתאים לסטטוס קוו ברכיבה על אופניים של נשים. Paris-Roubaix הרגיש כמו הרבה זמן להגיע אבל למעשה לא היה כל כך מזמן ש-ASO הכריזה על כך. זו הייתה פלטפורמה פנטסטית להציג את השוויון במונחים של איזה סוג של מירוצים נשים מסוגלות בצורה מושלמת למרוץ.

“אין הר תלול מדי או אבנים גדולות מדי לנשים לרוץ עליו.

“הפיתוח הולך מהר. יש בי חלק שהוא אופטימי וחולם ורוצה להאמין שהמומנטום הזה ממשיך, אבל אני בהחלט חושב שלא צריך ללכת יותר מהר. אנחנו בקצה העליון של כמה מהר ההתקדמות צריכה לעבור”.

צוות Tibco-Sillicon Vally Bank במבחן הזמן הקבוצתי מפוסאנו ל-Cuneo בג’ירו רוזה 2021.

בימים אלה יש יותר דחף מהספונסרים לעבר שוויון וגיוון ברכיבה מקצוענית. Cofidis תפתח נבחרת נשים בשנת 2022 ואחת הסיבות העיקריות, מלבד ה-Tour de France Femmes, הייתה שקופידיס רוצה שהחסות שלה תשקף את החברה ואת האנשים שעובדים בה.

“הספונסרים שלנו באמת תומכים בדחיפה לשוויון במקום העבודה ובספורט”, אומר הדרמן. “אני גם חושב שאתה לא צריך את ה-UCI כדי להטיל מנדט על קבוצות נשים לקבוצות של WorldTour לגברים. הגידול הוא אורגני כמו שהוא. אתה לא צריך את הצוותים שהביעו שהם לא מעוניינים. נבחרת נשים כפויה אינה בת קיימא אם אין לה אינטרס מההנהלה. זה הופך לצוות סוג ב’. אתה לא רוצה או צריך את המנדט של ‘אוי אנחנו צריכים נשים’. הספונסרים שתומכים בקבוצות נשים עושות את זה כי הן רוצות ורואות את הערך בזה”.

כצוות WorldTour Tibco-SVB יהיה בקו הזינוק לטור דה פראנס Femmes החל מה-24 ביולי 2022 בפריז. עם שלבים מעורבים לרוכבים רבים יש סיכוי להצלחה, חושב הדרמן.

“בטור דה פראנס אתה מרחיב את היקף הרוכבים שיכולים לנצח במסלול הזה”, היא אומרת. “אם תוסיפו חמישה מקומות לפסגת הרים, יש אולי רוכב אחד או שניים שבאמת יכולים לנצח. אם יש לך שני גימורים בעלייה, המירוץ יתאים להרבה יותר רוכבים. אני אוהב את שלב החצץ בגלל החיבור שלנו לסצנת החצץ אבל עוד לא למדתי אותו לעומק.

“שמעתי אנשים אומרים שצריך להיות לנו שלושה שבועות עם שלבים של 200 ק”מ [like the men]. אני לא בטוח אם שלבים של 200 ק”מ יוצרים מירוצים מרגשים יותר. אפשר לחגוג את ההתקדמות ובמקביל להמשיך ללחוץ לעוד. הטור דה פראנס כל כך ענק [as a brand]. עכשיו נשים יכולות להגיד שהן רכבו בטור דה פראנס.

“למרות שהייתי ברכיבה על אופניים במשך זמן רב, איחרתי מדי לחוות את טור דה פראנס של הנשים לשעבר [as a rider]. זה ללא ספק אחד ממרוצי ה-bucket list שלי כמנהל ספורט ואני מקווה לטוס לקראת זה”.



Source link